זה קורה ברגע אחד. הדופק עולה.
הידיים מתחילות להזיע. המילים שתכננת בראש פשוט… נעלמות.
אבל הכאב האמיתי הוא לא הרעד בגוף. הכאב האמיתי הוא הרעיון המעולה שלא הצעת בישיבה.
הוא הקידום שמישהו אחר קיבל, רק כי היה לו אומץ לדבר.
זו התחושה שיש לך כל כך הרבה מה לתת, אבל העולם רואה רק חלק קטן מזה.
זה לא חייב להיות ככה.
לא צריך להיוולד עם “כישרון לבמה” ולא צריך להפוך למישהו אחר.
צריך רק להבין איך המנגנון עובד וללמוד איך לעמוד שם אחרת.
באומץ, בנוכחות ובקול שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו.